דף הבית >> בלוג >> לזכור ולשכוח- הבנת הזיכרון דרך מצבים אמנסטיים

לזכור ולשכוח- הבנת הזיכרון דרך מצבים אמנסטיים

ירידה ביכולת הזיכרון מדאיגה אותנו ככל שאנחנו מתבגרים. אנו מתחילים לשים לב לקושי בשליפה של מילים ושמות של אנשים, או מידע שבעבר ידענו; מתקשים לזכור היכן הנחנו חפצים אישיים ומפספסים מידע שלא היה כתוב לנו ביומן. אלו תהליכים שמתרחשים באופן טבעי עם הגיל ומערבים קשיי שליפה לצד קשיי קשב (היסח הדעת). לעיתים נרגיש בכך יותר בתקופות עמוסות או לחוצות, בשל מוגבלות משאבי הקשב.
 
עם זאת, דמיינו מצב שבו אתם מבלים יום שלם עם חברים, עושים דברים משמעותיים, משוחחים באופן אינטליגנטי על נושאים וכעבור יום אינכם זוכרים מכך דבר. מצב זה יכול להיווצר כתוצאה מפגיעה מוחית והוא נקרא אמנזיה. קיימות  רמות שונות של מצבים אמנסטיים ולמעשה רוב התלונות של אנשים שעברו פגיעת ראש מסיבה כלשהי (תאונה, גידול, אירוע מוחי וכיו"ב), תהינה על ירידה כזו או אחרת ביכולת הזיכרון. 

הבנה של מצבים אמנסטיים תורמת רבות להבנת המורכבות של הזיכרון הבריא והנורמלי. במאמר זה אפרט על התהליכים והמבנים השונים הקשורים בזיכרון הבריא והקשר שבינם לבין מצבים של אבדן זיכרון.   
 

סוגי זיכרון שונים

למרות שאנחנו נוטים לדבר על הזיכרון כמקשה אחת, תפקודי הזיכרון הם מודולריים וכוללים מבנים, שלבים, תהליכים וסוגי זיכרון שונים. למשל, זיכרון רגשי בדרך כלל לא יפגע גם כשמדובר באמנזיה קשה ואפילו במצבים של אלצהיימר. החוויה הרגשית צרובה היטב במעגלים עצביים המערבים מבנים מוחיים עמוקים (כגון האמיגדלה והמערכת הלימבית, ר' איור) וזו אולי גם הסיבה שבמצבים של פוסט טראומה כל כך קשה להיפטר מהזיכרונות הקשים. עם זאת, במצבים אמנסטיים או סתם כאשר רוצים להיזכר, אפשר להשתמש בזיכרון החוויתי-רגשי כדי להגיע לזיכרונות משמעותיים. 

גם זיכרון פרוצדורלי הוא עמיד יחסית למצבים שונים של ירידה בזיכרון. זהו הזיכרון, שכמו טמון כבר בגוף ובשרירים ואינו דורש היזכרות מודעת, כגון נהיגה, שחיה, נגינה ורכיבה על אופניים.
 
עוד סוג זיכרון פחות פגיע הוא הזיכרון הסמנטי, כאשר חומר שלמדנו והוטמע היטב, הפך להיות חלק מהידע המצטבר שלנו. למשל, עובדות היסטוריות, כמו מתי קמה מדינת ישראל, מי היה ראש הממשלה הראשון והכתובת שבה גרנו בילדות. 

הזיכרון האוטוביוגרפי הוא הזיכרון שבו אנו אוספים מידע לגבי ההיסטוריה האישית שלנו. זיכרון אוטוביוגרפי יהיה רגיש להיפגע בעקבות פגיעת ראש, בעיקר אם היא חמורה. אבדן זה של הזיכרון יקרא אמנזיה רטרוגרדית (כאשר שוכחים את זיכרונות העבר). 

אחד מסוגי הזיכרון הפגיע במצבים אמנסטיים, הוא הזיכרון האפיזודי, שמאפשר לנו לספר לחברים שלנו חוויות מפורטות ולתאר סיטואציות שלמות. זיכרון זה כולל פרטים, סיפור, חוויה, ורצף על ציר הזמן.

שלושת שלבי הזיכרון

הזיכרון מורכב ממספר שלבים או תהליכים, כאשר כל שלב מורכב מתתי שלבים או תהליכים. השלב הראשון הוא הקשב שיבחין בין למידה מודעת ללמידה לא מודעת או מקרית. מי שסובל מהפרעת קשב מולדת או נרכשת עלול לסבול גם מקשיים בזיכרון שמקורם בליקוי בשלב הפניית הקשב. חישבו למשל על סיטואציה שבה מכירים לכם אדם חדש בעבודה. אם הפניתם את הקשב לסיטואציה שבה הציג את עצמו, יש סיכוי לא רע שתזכרו את שמו. עם זאת, אם הייתם מוסחים באותו רגע ברעשי הרקע, או במחשבות שלכם, יש סיכוי טוב שלא תקלטו את שמו מלכתחילה. לאחר שקלטתם את האינפורמציה תזכרו אותה בפירוט לטווח הקצר, כלומר משך דקות.
הזיכרון קצר הטווח הוא מוגבל הן בזמן והן בכמות ומספר הקסם של שלב זה הוא 7. באופן כזה אנחנו זוכרים מספר טלפון עד שנרשום אותו, או שם של משהו עד שנמצא דרך לקודד אותו. אנשים עם יכולת זיכרון טובה למדו להתחכם למספר הקסם הזה, כך שבמקום לזכור 7 פריטים הם זוכרים 7 קבוצות של פריטים. זו דרך פשוטה אך מתוחכמת להרחיב את טווח הזיכרון. עם זאת, אנשים שנפגעו ביכולת הזיכרון, יכולים להיפגע בטווח הזיכרון הקצר, כך שיכיל מספר מועט בהרבה מ 7 פריטים.
 
השלב הבא הוא הקידוד של החומר על מנת להטמיע אותו בזיכרון לטווח הארוך. זהו השלב שבו האדם האמנסטי יתקשה לבסס זיכרונות חדשים. הם פשוט לא יעברו תהליך הטמעה וישכחו זמן קצר לאחר שהתרחשו. ביסוס הזיכרון לטווח הארוך מערב מבנה מוחי שנמצא בשני צדי המוח (ונקרא היפוקמפוס) והפגיעה בו תגרום לאמנזיה אנטרוגרדית (כאשר מתקשים לבסס זיכרונות חדשים). מי שראה את הסרט ממנטו בוודאי זוכר את גיבור הסרט לאונרד, הסובל מאמנזיה אנטרוגרדית. לאונרד נפגע (באזור ההיפוקמפוס) בשני צדי המוח, כך שהפגיעה בזיכרון היא דרמטית ועליו למצוא דרכים יצירתיות להותיר לעצמו עדויות בכל יום, כתחליף לפונקציית הזיכרון. 

השלב האחרון הוא שלב השליפה והחיפוש בזיכרון. מנוע החיפוש (הגוגל שלנו) מצוי באונות הקדמיות של המוח והוא נעזר בכל מיני רמזים הטמונים בזיכרונות עצמם כדי להגיע אליהם. למשל, מיקום האירוע על ציר הזמן ("זה היה לפני שהבן התגייס ולאחר החתונה של הבן דוד") או שימוש בהקשר ("היינו באותה תקופה בחופשה בלונדון עם החברים שלנו, ירד גשם וכולנו נכנסנו לסיבוב בלונדון איי"). פגיעה במנוע החיפוש יכול להתרחש אף הוא בעקבות פגיעה מוחית ולהותיר בנו תחושה מתסכלת של קושי להגיע לזיכרונות. עם זאת קצת עזרה מבחוץ (חבר או בן זוג שיזכיר לנו) תוכל להחזיר לנו את חוויית הזכירה המלאה. זאת בניגוד לאמנסטי, שגם אם נזכיר לו את הדברים ונספק לו רמזים, לא תמיד נוכל לעזור לו להיזכר.

לסיום, יש לציין גם את אופנויות החישה השונות שבהן יתבטאו הזיכרונות. המודולריות של הזיכרון תתבטא בכך שנראה לעיתים הנמכה באפנות חישה אחת ולא באחרת. בעיקר נחלק את תחום הזיכרון לחזותי ושמיעתי-מילולי, אך בוודאי אין להוציא מן הכלל גם זיכרון לריחות מגע וטעמים. אנחנו נעזר בזיכרון החזותי על מנת לזכור מקומות שהיינו בהם, דרכים, סיטואציות ואפילו קיים זיכרון ספציפי לפרצופים אנושיים. הזיכרון החזותי קשור אצל רוב האנשים בתפקודים מוחיים ימניים. בזיכרון השמיעתי בדרך כלל נשתמש בהקשר המילולי על מנת לזכור שיחה, סיפור, הרצאה, שיר וכו'. זיכרון זה יהיה קשור על כן אצל רוב האנשים, בתפקודים מוחיים שמאליים - שם נמצאים הכישורים השפתיים.    
עד כאן, זו רק טעימה קטנה מנפלאות הזיכרון במצבים נורמליים ופתולוגים.  


לקריאה נוספת מומלץ על הספרים הבאים:
לזכור ולשכוח- הבנת הזיכרון דרך מצבים אמנסטיים
ענת הדר זלצשטיין פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית | טלפון: 050-4574161  |  קליניקה ברמות השבים